מתוקף תפקידי כטכנאי מחשבים עצמאי המציע שירות עד לבית הלקוח, אני עושה מיד יום שעות ארוכות במחיצת הרכב שלי על כבישי אספלט ברחבי ישראל. מהיכרות אישית עם התנועה כאן בארץ, למדתי לתכנן את העבודה היומית שלי, כך שאני קובע פגישות עבודה בהתאם לעומסי התנועה ומשתדל לא לקבוע פגישות צפופות מדי, על מנת שלא לאחר.
אותו יום חיכו לי 3 לקוחות במרכז, לקוח משורש ושני לקוחות באזור ירושלים. הבוקר עבר חלק כשאני נודד מגבעתיים, לפתח תקווה ומפתח תקווה לכתובת נוספת בפתח תקווה. לאחר מכן טיפלתי בלקוח בשורש ותכננתי לצאת לשני הלקוחות הירושלמים כשאני זחוח מיכולתי לתכנן את הלו"ז שלי בצורה מדויקת כל כך כשאני מספיק לרקוד בכל החתונות.
אבל מה, הרכב שלי, הצייתן והנאמן, החליט לעשות שרירים. אני יורד לחניה, מנסה לפתוח את האוטו וכלום, אפס. הדלת נעולה, כאילו ניסיתי לפתוח את הרכב בעזרת שלט מזגן.
אני מנסה כה וכה ותחושת הגאווה שאפפה אותי מתחילה להיסדק. הדקות חולפות והאוטו לא מראה סימני התרככות. נעול והזו.
בשלב הבא אני מנסה לברר על מנעולן טוב באזור המתמחה בפריצת רכבים. ממליצים לי על אחד בשם מאיר. שיהיה מאיר או פנחס או ירחמיאל, העיקר שיפתח את הרכב. באותו רגע הייתי מוכן לתת הרבה כדי להפליג משם ללקוחות שלי שבחרו בי גם מכייון שאני בעל מוניטין של דיוק ועמידה בזמנים.
הגיע מאיר, מאיר המנעולן המהיר עם ארגז כלים מרשים ונוכחות משרה ביטחון. הוא הרגיע אותי והסביר לי שתוך זמן קצר המשאלה שלי אמורה להתגשם. הוא ניגש לרכב, בחן אותו ותוך זמן קצר עלה על הבעיה. בעזרת המכשור המתאים הוא פרץ את דלת האוטו והרכב שלי שוב היה פתוח וזמין לשימוש.
ללקוח הראשון הגעתי באיחור קל עד בלתי מורגש והלקוח השני בכלל לא ידע על התקלה. מאיר בעיני הוא מנעולן מוביל דווקא בגלל שבסיטואציות כאלו נדרשת מהירות ומקצועיות ללא פשרות.
